<h1>או"ז הלכ' סעודה סימן קס"ב</h1>
<h2>דף קח:</h2>
ויין מבושל פי' רב היי גאון ושאר הגאונים שמברכין עליו שהכל ובספר הנקרא בשר על גבי גחלים פי' שאין מקדשין על יין מבושל ר"ל דאשתני לגריעותא מיהו יכול להיות שספר בשר ע"ג גחלים סובר שמברכין עליו בפה"ג ואפי' הכי אין מקדשין עליו כדא' פ' המוכר פירות בבבא בתרא [צ"ז, ע"א] אמר רב זוטרא בר טוביה אין אומר קדושת היום אלא על היין הראוי לנסך על גבי המזבח ופי' רשב"ם זצ"ל דביין הראוי לברך עליו בפה"ג קאמר ואפי' הכי לקידוש היום לא חשוב והכי מוכחא סוגיא התם כדבריו. מיהו א"כ קשה אמאי לא קאמר התם למעוטי יין מבושל שאע"פ שמברך עליו בפה"ג אפ"ה הואיל ואין ראוי לנסכים כדתנן פ' כל קרבנות הצבור במנחות [פ"ו, ע"ב] אין מביאין לא מתוק ולא מבושל אין מקדשין עליו ואמאי דחיק להעמיד שבא למעט יין מגתו וריחו רע והכל כדאיתא התם. אבל לפי דברי רב היי גאון שפי' שאין מברכין עליו בפה"ג אתי שפיר כדפי' רשב"ם שמיירי ביינות הראויות לברך עליהם בורא פרי הגפן. מיהו בירוש' פ' ערבי פסחים [הלכה א'] ר' יונה אומר יוצאין ביין מבושל ואמר במס' שקלים [ח', ע"ב] יוצאין בד' כוסות ביין מבושל וקונדיטון מיהו אין משם ראי' שאני אומר יוצאין בו ומברך עליו שהכל. ובמס' תרומות פ' אין תורמין מן הטהור על הטמא [פ"ב, מ"ו] תנן תורמין זיתי שמן על זיתי כבש ולא זיתי כבש על זיתי שמן ויין שאינו מבושל על המבושל ולא מן המבושל על שאינו מבושל זה הכלל כל שהוא כלאים בחבירו לא יתרום מזה על זה אפילו מן היפה על הרע וכל שאינו כלאים בחבירו תורם מן היפה על הרע ולא מן הרע על היפה אלמא יין מבושל אשתני לגריעותא הואיל ואין תורמין ממנו על שאינו מבושל. ותנן נמי בתרומות פ' אין נותנין דבילה [פי"א, מ"א] אין מבשלין יין של תרומה מפני שהוא ממעיטו ר' יהודה מתיר מפני שהוא משביחו ואמר בירוש' עלה דההיא דפ' אין תורמין [הלכה ג'] אמר ר' יוחנן דר' יהודה היא [בירושלמי שלפנינו מסיי' שם דר"י מתי' מפני שהוא משביחו ונראה שהמחבר ל"ג זה בירו' או י"ל דמפרש בלשון קושיא כלומר והלא ר"י מתיר ומשני ר' יוחנן דמוחלפת השיטה בפ' אין תורמין והוא שונה דר"י אוסר שם] פי' הא דקתני שאין תורמין מן המבושל על שאינו מבושל וסובר הואיל ונתבשל אשתני לגריעותא ר' יהודה היא ואמר התם דלר' יוחנן מוחלפת השיטה פי' הואיל ומוקי ר' יוחנן ההיא דפ' אין תורמין כר' יהודה ש"מ דלר' יוחנן פ' אין נותנין מוחלפת השיטה והוא שונה דר' יהודה אוסר לבשל יין של תרומה ורבנן מתירין. ואמר בירוש' דפ' אין נותנין [ה"א] ר' אלעזר ור' יוחנן חד אמר מפני שממעיטו ממדתו וחד אמר מפני שממעיטו משותיו ולא ידעין מאן אמר דא ומאן אמר דא מן מה דאמר ר"י מחלפא שיטתיה דר' יהודה ואמר ר"א אינה מוחלפת ש"מ ר"י אמר מפני שממעטו משותיו ותסתיים דר' יוחנן הוא דאמר דמפני שממעיטו דמתניתין מפני שממעיטו משותיו פי' מפני שמגרעו דהא ר' יהודה אית לי' אליבי' דר' יוחנן דאשתני לגריעותא ולר' אלעזר מפני שמפחיתו דמתני' היינו שמפחיתו ממדתו ואמר התם בירוש' ר' אלעזר אמר אינה מוחלפת השיטה כאן בכהן כאן בבעה"ב וה"פ ר' אלעזר אמר כולא עלמא אשתני לעילויא והא דר' יהודה מתיר פ' אין נותנין מפני שמשביחו היינו בכהן שהכהן עצמו יכול לבשלו מפני שמשביחו והא דקתני אין תורמין היינו בבעלים ופי' אין תורמין שני הינין מבושל בעבור שלשה שאינן מבושלים כגון אם הי' חייב ג' הינין יין חי שהרי בבישולן מפחית שליש שאע"פ שמשביחו מ"מ לא יתרום מפני שממעט מדתו אבל מדה כנגד מדה יכול לתרום לר' אלעזר דהא לכ"ע אשתני לעילויא ואליבא דר' אלעזר מר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי. מעתה למדנו דלר' אלעזר יין מבושל לכולא עלמא אשתני לעילויא והלכך מברכין עלי' בפה"ג. ולר' יוחנן לר' יהודה אשתני לגריעותא ולרבנן אשתני לעילויא ומסתמא יחיד ורבים הלכה כרבים הלכך מברכין עליו בפה"ג ואם נפשך לומר הרי תלמוד שלנו חולק פ' המוכר פירות דלא קאמר (רבא) [דבא] למעוטי יין מבושל שאע"פ שמברכין עליו בפה"ג אפ"ה אין מקדשין עליו הואיל ואינו ראוי לנסכי' כדאי' פ' כל קרבנות צבור. תריץ דבפלוגתא לא בעי לאוקמי כר' יוחנן ובירוש' פ' כיצד מברכין [ה"ה] מצאתי ברך על היין שלפני המזון פטר את היין של אחר המזון ר' הונא וריב"ל חד אמר דשתי קונדיטון וחד אמר דשתי חמרא בלני פי' לפי דעל גבי קונדיטון ועל גבי חמרא בלני דהוא חמר מבושל מברך שהנ"ב ע"כ ירוש'.
